אימון בקשיבות פנימית והשקטה
הדרך הפשוטה ביותר להקשיב לתודעה, היא פשוט להקשיב.
כשרועש, אי אפשר להקשיב. לכן התרגול הראשון נועד ליצר את העוגן שמאפשר להניח בצד רעשים ולהתפנות להקשבה.
בכל מפגש נפתח בישיבה במקום שקט בתנוחה נוחה וערנית ככול הניתן, ביצירת תנאי המעבדה שמאפשרת לתודעה להתנתק מגירויים חיצוניים והשתולל ללא הגבלה. ואז מתרגלים תשומת לב למחשבות מתחוללות בפנים. פשוט מקשיבים. מבינים את רעשי הרקע איתם הגענו ומתאמנים לארגון אותם ולהניח אותם בצד לצורך פיתוח יכולת הקשיבות.
ומדוע חשוב לתרגל את זה?
עצם ההקשבה הערנית לתודעה מיצרת תגובת שרשרת שבאופן הדרגתי וטבעי מאפשרת להבין, לארגן, ולנתב את מה שמתחולל בפנים: לזהות את הנושאים שמעסיקים אותנו, להבדיל בין חשיבה לדמיונות ולמחשבות רפטטיביות, לזהות מחשבות לא מועילות, ולבנות עוגן שמאפשר להניח בצד מחשבות לא מועילות. להבין פחדים ולהשתחרר מהם.
התהליך אותו מחולל תרגול הינו פשוט והגיוני וכולל כמה שלבים שמתרחשים מעצם ההתבוננות:
- יצירת עוגן בתודעה.
- באמצעות העוגן ליצר נקודות עצירה בשטף המחשבות.
- באמצעות היכולת לעצור לרגע את השטף התודעה, ניתן לארגן ולהבחין בנושאים השונים בהם עסוקה התודעה.
- הסדר מאפשר להעמיק את ההבנה, ולהבדיל בין במחשבות רפטטיביות, דמיונות, השתוקקויות ומחשבות הסרק.
- היכולת להבחין בין סוגי המחשבה השונים, בצרוף העוגן, מאפשר לעצור מחשבות לא מועילות ולהפסיק להישאב לפחדים דרמות פנימיות ודמיונות.
- ככול הרעשי הרקע הלא מועילים דואכים, קל יותר לחשוב באופן צלול וממוקד, קל יותר להגיע לחשיבה מושכלת.
- וכשצומחת תודעה שקטה ומאורגנת, אפשר לפנות ולסייע גם לאחר
כאדם שחווה את התהליך, וכמי שתמך בעזרתו בעוד רבים, לחוש את בשינוי שמתחולל מהתרגול הפשוט הזה, זו חוויה מפעימה: כואבת, מרתקת, חוויה של בהירות הדרגתית.
מתוך אותו השקט שנוצר במעבדה, ובדיוק באותם הכלים ולאותם המטרות, נפנה להתנסות ביכולת להקשיב לאחר במינימום השפעה בעזרת טכניקות שונות של הקשבה שקטה..