תרגולי הקשבה שקטה
אין פעולה חודרנית כמו הקשבה
הקשבה שקטה, או הקשבה פאסיבית, היא צורת הקשבה בה מלבד ההקשבה עצמה, מנסים להשפיע מעט ככול הניתן על הדובר.
לכאורה הקשבה שקטה אמורה להיות קלה ביותר. אלא שגם אם מצליחים לעצור את ההרגל לקחת בעלות על השיחה, גם כשלא אומרים דבר, עדיין מדברים. כל הקשבה הינה דיאלוג דו צדדי, בו כל רגע מטה את השיחה, וכל תגובה או אי תגובה הינה הבעה: הרמת גבה, חיוך או שתיקה ומבט שמפרש כתהייה. דוגמה עדינה מזו היא כשהדובר נעצר למספר רגעים, והמקשיב ומרגיש צורך לשאול כדי להמשיך את השיחה. ובפועל, במקום לאפשר לשקט להצמיח אמירה מופנמת, למקד את השיחה בהתאם לשאלה.
בתרגולים האלו נחזור על מטרות תרגולי ההשקטה, אלא שהפעם במקום תודעה אחת, יהיו שתי תודעות שיחוללו אחת סביב עצמה וסביב השניה:
- עד כמה אנו מרוכזים בתודעה שלנו, ועד כמה בדובר
- מה הנושאים שמעסיקים אותנו ואיפה קשה לנו להקשיב
- הפער בין מה שאנו שומעים למה שאני מבינים.
- עד כמה הדובר אחוז במילים אותם הוא דובר.
- האם קל להסיח את דעתו, או שהוא מיושב.
- האם התודעה מאורגנת, או שהוא מסתחררת סביב עצמה.
- האם הצלחנו לשמוע ולהבין את מה שהדובר ניסה לבטא.
- האם הצלחנו לתת לדובר את ההרגשה הרצויה.
- האם באמת הצלחנו להקשיב בלי להטות את השיחה.
- ועוד׳
תרגולי הקשבה שקטה יתבצע במגוון כלים כגון מונולוגים, שיחות פשוטות, שיחות מונחות, שיקוף, אימגו, ראיונות רכים, סימולציות, התבוננות באחרים ועוד.
אחרי שהשקטנו את התודעה שלנו, ואחרי שהצלחנו להקשיב בלי להפריע לתודעה שונה, אפשר לנסות לגשת בעדינות למחול משותף של תרגול הקשבה פעילה.